Psa. 58. לַ/מְנַצֵּ֥חַ אַל־תַּשְׁחֵ֗ת לְ/דָוִ֥ד מִכְתָּֽם׃ הַֽ/אֻמְנָ֗ם אֵ֣לֶם צֶ֭דֶק תְּדַבֵּר֑וּ/ן מֵישָׁרִ֥ים תִּ֝שְׁפְּט֗וּ בְּנֵ֣י אָדָֽם׃ אַף־בְּ/לֵב֮ עוֹלֹ֪ת תִּפְעָ֫ל֥וּ/ן בָּ/אָ֡רֶץ חֲמַ֥ס יְ֝דֵי/כֶ֗ם תְּפַלֵּֽסֽוּ/ן׃ זֹ֣רוּ רְשָׁעִ֣ים מֵ/רָ֑חֶם תָּע֥וּ מִ֝/בֶּ֗טֶן דֹּבְרֵ֥י כָזָֽב׃ חֲמַת־לָ֗/מוֹ כִּ/דְמ֥וּת חֲמַת־נָחָ֑שׁ כְּמוֹ־פֶ֥תֶן חֵ֝רֵ֗שׁ יַאְטֵ֥ם אָזְנֽ/וֹ׃ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יִ֭שְׁמַע לְ/ק֣וֹל מְלַחֲשִׁ֑ים חוֹבֵ֖ר חֲבָרִ֣ים מְחֻכָּֽם׃ אֱֽלֹהִ֗ים הֲרָס־שִׁנֵּ֥י/מוֹ בְּ/פִ֑י/מוֹ מַלְתְּע֥וֹת כְּ֝פִירִ֗ים נְתֹ֣ץ ׀ יְהוָֽה׃ יִמָּאֲס֣וּ כְמוֹ־מַ֭יִם יִתְהַלְּכוּ־לָ֑/מוֹ יִדְרֹ֥ךְ חצ/ו כְּמ֣וֹ יִתְמֹלָֽלוּ׃ כְּמ֣וֹ שַׁ֭בְּלוּל תֶּ֣מֶס יַהֲלֹ֑ךְ נֵ֥פֶל אֵ֝֗שֶׁת בַּל־חָ֥זוּ שָֽׁמֶשׁ׃ בְּ/טֶ֤רֶם יָבִ֣ינוּ סִּֽירֹתֵי/כֶ֣ם אָטָ֑ד כְּמוֹ־חַ֥י כְּמוֹ־חָ֝ר֗וֹן יִשְׂעָרֶֽ/נּוּ׃ יִשְׂמַ֣ח צַ֭דִּיק כִּי־חָזָ֣ה נָקָ֑ם פְּעָמָ֥י/ו יִ֝רְחַ֗ץ בְּ/דַ֣ם הָ/רָשָֽׁע׃ וְ/יֹאמַ֣ר אָ֭דָם אַךְ־פְּרִ֣י לַ/צַּדִּ֑יק אַ֥ךְ יֵשׁ־אֱ֝לֹהִ֗ים שֹׁפְטִ֥ים בָּ/אָֽרֶץ׃