Psa.
81.
לַ/מְנַצֵּ֬חַ ׀ עַֽל־הַ/גִּתִּ֬ית לְ/אָסָֽף׃ 
הַ֭רְנִינוּ לֵ/אלֹהִ֣ים עוּזֵּ֑/נוּ הָ֝רִ֗יעוּ לֵ/אלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃ 
שְֽׂאוּ־זִ֭מְרָה וּ/תְנוּ־תֹ֑ף כִּנּ֖וֹר נָעִ֣ים עִם־נָֽבֶל׃ 
תִּקְע֣וּ בַ/חֹ֣דֶשׁ שׁוֹפָ֑ר בַּ֝/כֵּ֗סֶה לְ/י֣וֹם חַגֵּֽ/נוּ׃ 
כִּ֤י חֹ֣ק לְ/יִשְׂרָאֵ֣ל ה֑וּא מִ֝שְׁפָּ֗ט לֵ/אלֹהֵ֥י יַעֲקֹֽב׃ 
עֵ֤דוּת ׀ בִּֽ/יה֘וֹסֵ֤ף שָׂמ֗/וֹ בְּ֭/צֵאת/וֹ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם שְׂפַ֖ת לֹא־יָדַ֣עְתִּי אֶשְׁמָֽע׃ 
הֲסִיר֣וֹתִי מִ/סֵּ֣בֶל שִׁכְמ֑/וֹ כַּ֝פָּ֗י/ו מִ/דּ֥וּד תַּעֲבֹֽרְנָה׃ 
בַּ/צָּרָ֥ה קָרָ֗אתָ וָ/אֲחַ֫לְּצֶ֥/ךָּ אֶ֭עֶנְ/ךָ בְּ/סֵ֣תֶר רַ֑עַם אֶבְחָֽנְ/ךָ֨ עַל־מֵ֖י מְרִיבָ֣ה סֶֽלָה׃ 
שְׁמַ֣ע עַ֭מִּ/י וְ/אָעִ֣ידָה בָּ֑/ךְ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל אִם־תִּֽשְׁמַֽע־לִֽ/י׃ 
לֹֽא־יִהְיֶ֣ה בְ֭/ךָ אֵ֣ל זָ֑ר וְ/לֹ֥א תִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לְ/אֵ֣ל נֵכָֽר׃ 
אָנֹכִ֨י ׀ יְה֘וָ֤ה אֱלֹהֶ֗י/ךָ הַֽ֭/מַּעַלְ/ךָ מֵ/אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם הַרְחֶב־פִּ֝֗י/ךָ וַ/אֲמַלְאֵֽ/הוּ׃ 
וְ/לֹא־שָׁמַ֣ע עַמִּ֣/י לְ/קוֹלִ֑/י וְ֝/יִשְׂרָאֵ֗ל לֹא־אָ֥בָה לִֽ/י׃ 
וָֽ֭/אֲשַׁלְּחֵ/הוּ בִּ/שְׁרִיר֣וּת לִבָּ֑/ם יֵ֝לְכ֗וּ בְּֽ/מוֹעֲצוֹתֵי/הֶֽם׃ 
ל֗וּ עַ֭מִּ/י שֹׁמֵ֣עַֽ לִ֑/י יִ֝שְׂרָאֵ֗ל בִּ/דְרָכַ֥/י יְהַלֵּֽכוּ׃ 
כִּ֭/מְעַט אוֹיְבֵי/הֶ֣ם אַכְנִ֑יעַ וְ/עַ֥ל צָ֝רֵי/הֶ֗ם אָשִׁ֥יב יָדִֽ/י׃ 
מְשַׂנְאֵ֣י יְ֭הוָה יְכַֽחֲשׁוּ־ל֑/וֹ וִ/יהִ֖י עִתָּ֣/ם לְ/עוֹלָֽם׃ 
וַֽ֭/יַּאֲכִילֵ/הוּ מֵ/חֵ֣לֶב חִטָּ֑ה וּ֝/מִ/צּ֗וּר דְּבַ֣שׁ אַשְׂבִּיעֶֽ/ךָ׃