Psa.
85.
לַ/מְנַצֵּ֬חַ ׀ לִ/בְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃ 
רָצִ֣יתָ יְהוָ֣ה אַרְצֶ֑/ךָ שַׁ֝֗בְתָּ שבות יַעֲקֹֽב׃ 
נָ֭שָׂאתָ עֲוֺ֣ן עַמֶּ֑/ךָ כִּסִּ֖יתָ כָל־חַטָּאתָ֣/ם סֶֽלָה׃ 
אָסַ֥פְתָּ כָל־עֶבְרָתֶ֑/ךָ הֱ֝שִׁיב֗וֹתָ מֵ/חֲר֥וֹן אַפֶּֽ/ךָ׃ 
שׁ֭וּבֵ/נוּ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֑/נוּ וְ/הָפֵ֖ר כַּֽעַסְ/ךָ֣ עִמָּֽ/נוּ׃ 
הַ/לְ/עוֹלָ֥ם תֶּֽאֱנַף־בָּ֑/נוּ תִּמְשֹׁ֥ךְ אַ֝פְּ/ךָ֗ לְ/דֹ֣ר וָ/דֹֽר׃ 
הֲֽ/לֹא־אַ֭תָּה תָּשׁ֣וּב תְּחַיֵּ֑/נוּ וְ֝/עַמְּ/ךָ֗ יִשְׂמְחוּ־בָֽ/ךְ׃ 
הַרְאֵ֣/נוּ יְהוָ֣ה חַסְדֶּ֑/ךָ וְ֝/יֶשְׁעֲ/ךָ֗ תִּתֶּן־לָֽ/נוּ׃ 
אֶשְׁמְעָ֗ה מַה־יְדַבֵּר֮ הָ/אֵ֪ל ׀ יְה֫וָ֥ה כִּ֤י ׀ יְדַבֵּ֬ר שָׁל֗וֹם אֶל־עַמּ֥/וֹ וְ/אֶל־חֲסִידָ֑י/ו וְֽ/אַל־יָשׁ֥וּבוּ לְ/כִסְלָֽה׃ 
אַ֤ךְ ׀ קָר֣וֹב לִ/ירֵאָ֣י/ו יִשְׁע֑/וֹ לִ/שְׁכֹּ֖ן כָּב֣וֹד בְּ/אַרְצֵֽ/נוּ׃ 
חֶֽסֶד־וֶ/אֱמֶ֥ת נִפְגָּ֑שׁוּ צֶ֖דֶק וְ/שָׁל֣וֹם נָשָֽׁקוּ׃ 
אֱ֭מֶת מֵ/אֶ֣רֶץ תִּצְמָ֑ח וְ֝/צֶ֗דֶק מִ/שָּׁמַ֥יִם נִשְׁקָֽף׃ 
גַּם־יְ֭הוָה יִתֵּ֣ן הַ/טּ֑וֹב וְ֝/אַרְצֵ֗/נוּ תִּתֵּ֥ן יְבוּלָֽ/הּ׃ 
צֶ֭דֶק לְ/פָנָ֣י/ו יְהַלֵּ֑ךְ וְ/יָשֵׂ֖ם לְ/דֶ֣רֶךְ פְּעָמָֽי/ו׃