Psa.
116.
אָ֭הַבְתִּי כִּֽי־יִשְׁמַ֥ע ׀ יְהוָ֑ה אֶת־ק֝וֹלִ֗/י תַּחֲנוּנָֽ/י׃ 
כִּֽי־הִטָּ֣ה אָזְנ֣/וֹ לִ֑/י וּ/בְ/יָמַ֥/י אֶקְרָֽא׃ 
אֲפָפ֤וּ/נִי ׀ חֶבְלֵי־מָ֗וֶת וּ/מְצָרֵ֣י שְׁא֣וֹל מְצָא֑וּ/נִי צָרָ֖ה וְ/יָג֣וֹן אֶמְצָֽא׃ 
וּ/בְ/שֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֶקְרָ֑א אָנָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה מַלְּטָ֥/ה נַפְשִֽׁ/י׃ 
חַנּ֣וּן יְהֹוָ֣ה וְ/צַדִּ֑יק וֵ֖/אלֹהֵ֣י/נוּ מְרַחֵֽם׃ 
שֹׁמֵ֣ר פְּתָאיִ֣ם יְהֹוָ֑ה דַּ֝לּוֹתִ֗י וְ/לִ֣/י יְהוֹשִֽׁיעַ׃ 
שׁוּבִ֣י נַ֭פְשִׁ/י לִ/מְנוּחָ֑יְ/כִי כִּֽי־יְ֝הוָ֗ה גָּמַ֥ל עָלָֽיְ/כִי׃ 
כִּ֤י חִלַּ֥צְתָּ נַפְשִׁ֗/י מִ֫/מָּ֥וֶת אֶת־עֵינִ֥/י מִן־דִּמְעָ֑ה אֶת־רַגְלִ֥/י מִ/דֶּֽחִי׃ 
אֶ֭תְהַלֵּךְ לִ/פְנֵ֣י יְהוָ֑ה בְּ֝/אַרְצ֗וֹת הַֽ/חַיִּֽים׃ 
הֶ֭אֱמַנְתִּי כִּ֣י אֲדַבֵּ֑ר אֲ֝נִ֗י עָנִ֥יתִי מְאֹֽד׃ 
אֲ֭נִי אָמַ֣רְתִּי בְ/חָפְזִ֑/י כָּֽל־הָ/אָדָ֥ם כֹּזֵֽב׃ 
מָֽה־אָשִׁ֥יב לַ/יהוָ֑ה כָּֽל־תַּגְמוּל֥וֹ/הִי עָלָֽ/י׃ 
כּוֹס־יְשׁוּע֥וֹת אֶשָּׂ֑א וּ/בְ/שֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֶקְרָֽא׃ 
נְ֭דָרַ/י לַ/יהוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָ/ה־נָּ֝֗א לְ/כָל־עַמּֽ/וֹ׃ 
יָ֭קָר בְּ/עֵינֵ֣י יְהוָ֑ה הַ֝/מָּ֗וְתָ/ה לַ/חֲסִידָֽי/ו׃ 
אָֽנָּ֣ה יְהוָה֮ כִּֽי־אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥/ךָ אֲֽנִי־עַ֭בְדְּ/ךָ בֶּן־אֲמָתֶ֑/ךָ פִּ֝תַּ֗חְתָּ לְ/מוֹסֵרָֽ/י׃ 
לְֽ/ךָ־אֶ֭זְבַּח זֶ֣בַח תּוֹדָ֑ה וּ/בְ/שֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֶקְרָֽא׃ 
נְ֭דָרַ/י לַ/יהוָ֣ה אֲשַׁלֵּ֑ם נֶגְדָ/ה־נָּ֝֗א לְ/כָל־עַמּֽ/וֹ׃ 
בְּ/חַצְר֤וֹת ׀ בֵּ֤ית יְהוָ֗ה בְּֽ/ת֘וֹכֵ֤/כִי יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃