Psa.
123.
שִׁ֗יר הַֽ/מַּ֫עֲל֥וֹת אֵ֭לֶי/ךָ נָשָׂ֣אתִי אֶת־עֵינַ֑/י הַ֝/יֹּשְׁבִ֗י בַּ/שָּׁמָֽיִם׃ 
הִנֵּ֨ה כְ/עֵינֵ֪י עֲבָדִ֡ים אֶל־יַ֤ד אֲֽדוֹנֵי/הֶ֗ם כְּ/עֵינֵ֣י שִׁפְחָה֮ אֶל־יַ֪ד גְּבִ֫רְתָּ֥/הּ כֵּ֣ן עֵ֭ינֵי/נוּ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑י/נוּ עַ֝֗ד שֶׁ/יְּחָנֵּֽ/נוּ׃ 
חָנֵּ֣/נוּ יְהוָ֣ה חָנֵּ֑/נוּ כִּֽי־רַ֝֗ב שָׂבַ֥עְנוּ בֽוּז׃ 
רַבַּת֮ שָֽׂבְעָה־לָּ֪/הּ נַ֫פְשֵׁ֥/נוּ הַ/לַּ֥עַג הַ/שַּׁאֲנַנִּ֑ים הַ֝/בּ֗וּז לִ/גְאֵ֥יוֹנִֽים׃