Psa.
124.
שִׁ֥יר הַֽ/מַּעֲל֗וֹת לְ/דָ֫וִ֥ד לוּלֵ֣י יְ֭הוָה שֶׁ/הָ֣יָה לָ֑/נוּ יֹֽאמַר־נָ֝א יִשְׂרָאֵֽל׃ 
לוּלֵ֣י יְ֭הוָה שֶׁ/הָ֣יָה לָ֑/נוּ בְּ/ק֖וּם עָלֵ֣י/נוּ אָדָֽם׃ 
אֲ֭זַי חַיִּ֣ים בְּלָע֑וּ/נוּ בַּ/חֲר֖וֹת אַפָּ֣/ם בָּֽ/נוּ׃ 
אֲ֭זַי הַ/מַּ֣יִם שְׁטָפ֑וּ/נוּ נַ֗֜חְלָ/ה עָבַ֥ר עַל־נַפְשֵֽׁ/נוּ׃ 
אֲ֭זַי עָבַ֣ר עַל־נַפְשֵׁ֑/נוּ הַ֝/מַּ֗יִם הַ/זֵּֽידוֹנִֽים׃ 
בָּר֥וּךְ יְהוָ֑ה שֶׁ/לֹּ֥א נְתָנָ֥/נוּ טֶ֝֗רֶף לְ/שִׁנֵּי/הֶֽם׃ 
נַפְשֵׁ֗/נוּ כְּ/צִפּ֥וֹר נִמְלְטָה֮ מִ/פַּ֪ח י֫וֹקְשִׁ֥ים הַ/פַּ֥ח נִשְׁבָּ֗ר וַ/אֲנַ֥חְנוּ נִמְלָֽטְנוּ׃ 
עֶ֭זְרֵ/נוּ בְּ/שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָ/אָֽרֶץ׃