Psa.
130.
שִׁ֥יר הַֽ/מַּעֲל֑וֹת מִ/מַּעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣י/ךָ יְהוָֽה׃ 
אֲדֹנָ/י֮ שִׁמְעָ֪/ה בְ/ק֫וֹלִ֥/י תִּהְיֶ֣ינָה אָ֭זְנֶי/ךָ קַשֻּׁב֑וֹת לְ֝/ק֗וֹל תַּחֲנוּנָֽ/י׃ 
אִם־עֲוֺנ֥וֹת תִּשְׁמָר־יָ֑הּ אֲ֝דֹנָ֗/י מִ֣י יַעֲמֹֽד׃ 
כִּֽי־עִמְּ/ךָ֥ הַ/סְּלִיחָ֑ה לְ֝מַ֗עַן תִּוָּרֵֽא׃ 
קִוִּ֣יתִי יְ֭הוָה קִוְּתָ֣ה נַפְשִׁ֑/י וְֽ/לִ/דְבָר֥/וֹ הוֹחָֽלְתִּי׃ 
נַפְשִׁ֥/י לַֽ/אדֹנָ֑/י מִ/שֹּׁמְרִ֥ים לַ֝/בֹּ֗קֶר שֹׁמְרִ֥ים לַ/בֹּֽקֶר׃ 
יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־יְה֫וָה כִּֽי־עִם־יְהוָ֥ה הַ/חֶ֑סֶד וְ/הַרְבֵּ֖ה עִמּ֣/וֹ פְדֽוּת׃ 
וְ֭/הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝/כֹּ֗ל עֲוֺנֹתָֽי/ו׃